ר' אברהם פרץ ב"ר פנחס[1], נולד בערך בשנת תקפ"ח (1828) בטבריה. נשאר יתום בגיל צעיר לאחר שאביו, ר' פנחס, נהרג ברעידת האדמה של שנת 1837. ר' פרץ נישא לשרה בלימה בת ר' יצחק. במפקד[2] מונטיפיורי של שנת 1839, אברהם פרץ ואחותו מרים רייזל[3] רשומים כיתומים. במפקד[4] מונטיפיורי של שנת 1849, רשום שר' פרץ היה חנווני. בנוסף, באיגרת[5] משנת 1849 שניתנה לשר משה מונטיפיורי, אפשר לראות את ר' פרץ כאחד החתומים על האיגרת, ונושא את שם המשפחה ווין טרוייב. כלומר, כנראה שר' פרץ מכר יין במכולת שלו.
חתימתו של ר' אברהם פרץ מתוך האיגרת[6]:
לפי מפקד[7] מונטיפיורי של שנת 1855, נראה שר' פרץ עוסק במסחר ויש לו חנות (סך 50 פ"ש[8]). לפי מפקד[9] מונטיפיורי של שנת 1875, ר' פרץ ושני בניו (ר' אלתר ור' זלמן) נמנים על חסידי קארלין (רשומים כחלק מ"כולל קארלין"), ושלושתם רשומים כעוסקים במו"מ. ר' אברהם פרץ וורהפטיג[10] נפטר כ"ה תמוז תרל"ו[11] ואשתו שרה בלימה נפטרה י"ג אייר תרנ"ח.
ילדיהם של ר' אברהם פרץ ושרה בלימה: ר' אלתר פנחס אלעזר, ר' זלמן[12], רחל לאה ורייזל[13] (רבקה).
תמונת מצבתה של רחל לאה (נפטרה בקיצור ימיה ושנותיה, בכג טבת תרנ"ה):
תמונת מצבתה של שרה בלימה בת ר' יצחק:
תמונות מצבתה של מרים רייזל בת ר' פנחס:
חתימתו של ר' זלמן:
מכתב[14] ששלח ר' זלמן:
[1] ציטוט מתוך חוברת על משפחת ורהפטיג-אמתי שכתב ר' (ישכר) משה אמתי:
"דור שני בארץ היה הסבא ר' פנחס (ב"ר מרדכי וולף) נולד בשנת תקפ"ח 1828 בטבריא, נישאר יתום בגיל 9 לאחר שאביו ר' מרדכי וולף נהרג ברעש הגדול … נפטר בטבריא ונקבר ליד קברי אבותיו (בגיל 48) כ"ה תמוז תרל"ו 1876. השאיר אחריו, אשה, בן ושלוש בנות והם אברהם פרץ – מרים – פרל – גלה."
כנראה שהמידע הנ"ל לא מדויק, וסביר להניח שחל בלבול בדור אחד. לדעתי, ר' פנחס הוא זה שנהרג ברעש האדמה של שנת 1837, ובנו – ר' אברהם פרץ, הוא זה נולד בשנת 1828 וגדל כילד יתום:
א. לפי מפקד מונטפיורי של שנת 1839, אברהם פרץ ואחותו מרים רייזל מופיעים כילדים יתומים.
ב. לפי מפקדי מונטפיורי השונים, ר' אברהם פרץ נולד בערך בשנת 1828.
ג. אם ר' אלתר פנחס אלעזר (ר' אלתר המוכתר) נולד בשנת 1851, קשה להאמין שסבו (ר' פנחס) נולד בשנת 1828.
[2] http://www.montefiorecensuses.org/scans/11720040.pdf
[3] אחותו של ר' אברהם פרץ, מרים רייזל בת ר' פנחס, נישאה לר' ברוך יוסף ברז"ל (ברז"ל – בן ר' זלמן ליב). פירוט על משפחת ברז"ל יש בספר "למשפחותם לבית אבותם: כרך א'" שכתב מ. ירושלמי.
בחוברת על משפחת ורהפטיג-אמתי שכתב ר' (ישכר) משה אמתי, יש פירוט לגבי ילדיו של ר' פנחס (למי כל אחד נישא, ושמות הצאצאים): ר' אברהם פרץ נישא לשרה בלימה בת ר' יצחק, מרים רייזל נישאה לר' ברוך יוסף ברז"ל, פרל (פעריל) נישאה לר' קהת קרוטהמר וגלה (געלע) נישאה לר' משה גאליס.
יחד עם זאת, מבדיקה שביצעתי, סביר להניח שר' פנחס (אביהם של ר' אברהם פרץ ומרים רייזל) לא היה חותנם של ר' קהת קרוטהמר ור' משה גאליס.
שלילת הקשר בין ר' פנחס (אביהם של ר' אברהם פרץ ומרים רייזל), לבין ר' קהת קרוטהמר:
בספר "הקהילה האשכנזית בטבריה: על פי פנקסי החברה קדישא ומפקדי אוכלוסין תרל"ט-תשט"ו", מאת בנימין פנטליאט, עמוד 146, רשום שבפנקס החברה קדישא, בתאריך ו' באלול תרס"ז נפטרה "אשה פעריל אשת ר' קהת". באותו העמוד (עמוד 146 בספר הנ"ל), בנימין פנטליאט מביא את נוסח מצבתה: "פ"נ הא' מ' פעריל ב"ר אברהם אבא נ' ו' אלול תרס"ז תנצבה".
יתרה מזאת, לפי מפקדי מונטיפיורי, ר' קהת נולד בערך בטווח השנים של 1834-1841.
ר' פנחס – אביהם של ר' אברהם פרץ ומרים רייזל – נהרג ברעש האדמה של שנת 1837.
כלומר, במידה ובתו של ר' פנחס הייתה אשתו של ר' קהת –
מבחינת טווח זמנים – היה מצופה שהיא תופיע במפקד מונטיפיורי של שנת 1839 כילדה יתומה וכאחותם של אברהם פרץ ואחותו מרים רייזל.
אך במפקד מונטיפיורי של שנת 1839, לא רשומה עוד אחות לאברהם פרץ ואחותו מרים רייזל.
שלילת הקשר בין ר' פנחס (אביהם של ר' אברהם פרץ ומרים רייזל) לבין ר' משה גאליס:
לפי מפקדי מונטיפיורי השונים (1849, 1855 ו- 1866), נראה ששמה של זוגתו של ר' משה גאליס היה האדיל/האדי'.
בספר "הקהילה האשכנזית בטבריה: על פי פנקסי החברה קדישא ומפקדי אוכלוסין תרל"ט-תשט"ו", מאת בנימין פנטליאט, עמוד 334, יש תיעוד של האלמנות של כולל גאליציה, מתוך מפקד פקוא"מ שנערך בשנת תרמ"ב בטבריה.
אחת האלמנות היא: "האדי' ב"ר אפרים א"ר משה גאליס מלבוב, נפש אחת."
בנוסף לכך, בספר "הקהילה האשכנזית בטבריה: על פי פנקסי החברה קדישא ומפקדי אוכלוסין תרל"ט-תשט"ו", מאת בנימין פנטליאט, עמוד 85, רשום שבפנקס החברה קדישא, בתאריך י' כסליו תרנ"ב נפטרה "הא' האדי בת ר' אפרים צבי".
ייתכן וכן קיים קשר משפחתי בין משפחת וורהפטיג-אמתי לבין משפחות קרוטהמר וגאליס, אבל אני לא יודע בדיוק איפה (אם בכלל..) נמצא ה"חלק המקשר".
[4] http://www.montefiorecensuses.org/scans/11760020h.pdf
[5] איגרת שניתנה לשר משה מונטיפיורי, וכוללת תשבוחות עבור מלכת אנגליה. על האיגרת חתומים אלו שעלו מאזור רוסיה ופולין וגרים כרגע בטבריה.
העמודות (מימין לשמאל): שמות האנשים בחתימת ידם, שמות האנשים בכתב מרובע, שני חייהם, שנת בואם, מקום מולדתם, נשיהם, שנים, בנים, שנים, בנות, שנים.
קישור לתמונת האיגרת:
https://www.montefioreendowment.org.uk/lcode/images/collections/items/large/02512.jpg
קישור לתוכן האיגרת:
https://www.montefioreendowment.org.uk/lcode/pdf/Testimonials/02512.pdf
[6] אפשר לראות שר' אברהם פרץ חתם כ: פרץ ווין טרוייב. הוא רשום (ב"כתב מרובע") כ: פרץ וויין טרוב. רשום עליו שהוא בן 20, עלה בשנת תקצדיק (1830) מדובראוויץ. נשוי לשרה בלומיא, בת 18. בנם הוא מרדכי זאב בן השנה.
חלק מהמידע הנ"ל לגבי ר' פרץ, סותר את המידע שקיים במקורות אחרים. במפקדי מונטיפיורי למשל, רשום שר' פרץ נולד בטבריה שבארץ ישראל.. ולא עלה לארץ ישראל..
אגב – תושבי טבריה שנולדו בארץ, בכלל לא חתומים על האיגרת.. אלו שכן חתומים הם "אנשי רוסיא ואנשי מדינות פולין שבמדינות רוסיא החותמים פעה"ק טבריא תו בחדש אב הרחמן"
דעתי והאמת שאני בוחר להאמין לה –
טעויות יש בלא מעט מקורות. לדוגמא במפקד מונטיפיורי של שנת 1866 – שם טעו ברישום בני ביתו של ר' פרץ: אשתו רשומה כ"רבקה", בנו הבכור רשום כ"אברהם" ובנו השני רשום כ"יצחק"..
יחד עם זאת, בכל אחד מהמפקדים של 1849-1875, הרישום שר' פרץ נולד בטבריה נשאר עקבי וזהה. לכן, אני בוחר להאמין שר' פרץ נולד בטבריה, ולא עלה בשנת 1830 מדובראוויץ.
לדעתי, ר' פרץ כלל לא היה אמור להיות ב"טבלת החתומים", ושמו (ובני ביתו) נכנסו לטבלה בעקבות בלבול של כותב האיגרת (שבוודאי גם הכין את הטבלה של רשימת החתומים על האיגרת. החתומים על האיגרת – אלו שלהבנתו של כותב האיגרת הם אלו שעלו מ"רוסיא" ו"מדינות פולין שבמדינות רוסיא" וגרים כרגע בטבריה).
[7] http://www.montefiorecensuses.org/scans/11830004.pdf
[8] פ"ש = פונט שטערלינג.
[9] http://www.montefiorecensuses.org/scans/11990006.pdf
[10] אמנם בשנת 1849 שם משפחתו של ר' אברהם פרץ היה ווין טרוייב, אבל לדעתי, בשנותיו האחרונות, שם משפחתו כבר השתנה לוורהפטיג.
ראשית, בפורום "שורשים משפחתיים" בתפוז, בדיון שהתקיים על משפחת וורהפטיג, הצטרף לדיון משה לרר (שהעיד על עצמו שהוא צאצא של פרידפרטיג-פרידמן מטבריה), ששאל: "איך הקשר עם רייזל ורהפטיג שנשאה להעליר?".
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=325&messageid=144542306
משאלה זו וההקשר שלה באותו דיון – אני מניח ששם נעוריה של רייזל היה וורהפטיג (לכן, שם משפחתו של אביה היה וורהפטיג).
שנית, אפשר לראות שבחתימתו של ר' זלמן (בנו של ר' פרץ) חרוט "זלמן בר"פ ווארהאפטיג".
משמעות שם המשפחה: בגרמנית, Wahr זה "אמת". "וורהפטיג" משמעותו – דובר אמת.
במפקד מונטיפיורי של שנת 1875, אפשר לראות שר' פרץ ושני בניו (ר' אלטר ור' זלמן) עוסקים במו"מ.
לדעתי – שם המשפחה התגבש מהעיסוק הנ"ל, והתחיל להיות בשימוש מנקודת הזמן הזו.
[11] ככל הנראה, שנת פטירתו של ר' אברהם פרץ הנ"ל היא שנת תרל"ו.. ולא שנת תרמ"ו, כפי שחלק מהמקורות המשפחתיים מציעים.
אמנם בספר סידור של יונה וורהפטיג-אמתי (נכדם של ר' אברהם פרץ ושרה בלימא), יונה רשם בסוף הספר זמני זיכרון (יארצייטען), ובו הוא רשם שתאריך פטירתו של סבו – ר' אברהם פרץ – הוא כ"ה תמוז תרמ"ו,
וכן בחוברת על משפחת ורהפטיג-אמתי שכתב ר' (ישכר) משה אמתי, רשום שר' פנחס נפטר בתאריך כ"ה תמוז תרל"ו, ובנו ר' אברהם פרץ, נפטר בתאריך כ"ה תמוז תרמ"ו,
אך ככל הנראה – היה זה ר' אברהם פרץ שנפטר בכ"ה תמוז תרל"ו.
ראשית, ר' אברהם פרץ הנ"ל אינו מופיע בפנקסי החברה קדישא שנערכו בשנים תרל"ט-תשט"ו.
אולם סיבה זו לבדה אינה מספיקה, שכן, גם חנה פריידיל (אשתו של ר' אלתר מוכתר, שנפטרה בשנת תרפ"ב) אינה מופיע בפנקס..
סימוכין נוסף שעוזר לשלול את שנת תרמ"ו כשנת פטירתו של ר' אברהם פרץ, אפשר למצוא במפקד פקוא"מ שנערך בשנת תרמ"ב בטבריה.
במפקד מונטיפיורי של שנת תרל"ה, אפשר למצוא את ר' פרץ ושני בניו – ר' אלטר ור' זלמן, כרשומים בכולל קארלין ועוסקים במו"מ.
יחד עם זאת – ברשימת אנשי כולל קארלין שמופיעים במפקד פקוא"מ שנערך בשנת תרמ"ב בטבריה (את רשימת האנשים אפשר למצוא בספר "הקהילה האשכנזית בטבריה: על פי פנקסי החברה קדישא ומפקדי אוכלוסין תרל"ט-תשט"ו", מאת בנימין פנטליאט, עמודים 342-343), ר' פרץ לא מופיע. כן מופיעים שני בניו ("ר' אלטיר בר"פ, בן ר' פרץ, נולד בע"ק טברי' ת"ו 5 נפשות." וכן "ר' זלמן, בן ר' פרץ, נולד בע"ק טברי', 5 נפשות.").. ובנוסף – מופיעה (בחלק של האלמנות והיתומים של כולל קארלין) "יתומה לאה, בת ר' פרץ, נולדה בע"ק טברי', נפש אחת."
בתו של ר' אברהם פרץ הנ"ל – רחל-לאה – נפטרה בקיצור ימיה ושנותיה בשנת תרנ"ה (כך כתוב על מצבתה.. ובנוסף – בספרון על משפחת ורהפטיג-אמתי שכתב ר' משה אמתי, רשום שבתו של ר' אברהם פרץ הנ"ל – רחל-לאה – נפטרה בערך בגיל 26), ולכן הגיוני מאוד להניח שבשנת תרמ"ב, היא הייתה ילדה (ובהתאם לכך – במקרה של פטירת האב – תסווג בחלק של היתומים במפקד).
[12] בחוברת על משפחת ורהפטיג-אמתי שכתב ר' (ישכר) משה אמתי, רשום ש ר' זלמן היה "נמוך קומה".
לדברי עדנה ועמי יובל (עמי יובל הוא נינו של ר' זלמן): ר' זלמן עבר לגור בזכרון יעקב, ולימד שם עברית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשבני משפחת אהרונסון נעצרו, ר' זלמן טיפל ברכושם. לאחר שהשתחררו מהמעצר, הוחלט להעניק לר' זלמן קצבה קטנה. בנו של ר' זלמן, ר' חיים ישראל, שינה את שם משפחתו מוורהפטיג לרוזנצוויג כאשר ברח למצרים כדי להימלט מהשירות בצבא התורכי.
[13] נפטרה בתאריך ו' טבת תש"א. לדברי ר' (ישכר) משה אמתי, רייזל הייתה נמוכת קומה וצנומה מאוד, ובמשך הרבה שנים, עד סוף ימיה, הייתה צולעת והלכה עם קביים.
[14] המכתב הוא חלק מארכיון פקוא"מ. הארכיון נמצא באוניברסיטת אמסטרדם. קישור לאתר: https://www.uvaerfgoed.nl/beeldbank/en
עכשיו דורי 
