ר' אברהם פרץ מזלאטשוב

ר' אברהם פרץ, בנה של רייזל[1], ומצד אביו – ככה"נ היה מגזע צבי[2], היה אדם בעל מדרגה[3], וממקורבי[4] ה"חוזה" מלובלין ו"בעל תוקע"[5] בבית מדרשו. ר' פרץ עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ז מזלאטשוב[6] והיה מנכבדי טבריה[7]. ר' פרץ נפטר בחו"ל[8].

ילדיו: ר' ישראל (בנו, ר' שמואל העליר[9], היה רבה של צפת), חנה עטיל[10] ור' מרדכי וולף[11][12] (בנו, ר' פנחס, הוא אביהם של ר' אברהם פרץ ומרים רייזל).

[1] במכתב שר' אברהם פרץ הנ"ל שלח לר' מנחם מענדל מקאסוב, (המכתב מובא בקובץ שפתי צדיקים: מאסף לתורת החסידות, פרסום גנזיה וחקר תולדותיה, חלק ד', בהוצאת מכון "שפתי צדיקים" שנת 1898, עמודים ס-סג), ר' אברהם פרץ  חתם את המכתב: "מנאי או"נ ותלמידו הדש"ת באהבה גו"נ ומבקש אהבה ותפלתו, נאום אברהם פרץ בן רייזל מפה טברי' תוב"ב".
[2] מצד אביו, כנראה שר' אברהם פרץ הנ"ל היה מגזע צבי:
א. בספר "עדן ציון: מקומות הקדושים בארץ ישראל", מאת ר' ישעי' הורוויץ, עמוד קיט, רשום שאביו של ר' אברהם פרץ היה אחי-אביו של ר' ישכר דב בער מזלאטשוב.
(חיזוק אפשרי נוסף לקשר המשפחתי בין השניים, אפשר למצוא גם כן בספר "עדן ציון: מקומות הקדושים בארץ ישראל", מאת ר' ישעי' הורוויץ, עמודים קיט-קכ. בעמודים הנ"ל, מוזכר הייחוס לר' נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים". ייחוס שמשותף הן לר' ישכר דב בער מזלאטשוב והן לר' שמואל העליר – מצד אמו ומצד אביו.)
ר' ישכר דב בער מזלאטשוב היה "מגזע צבי" (כפי שאפשר לראות בהקדמת ספרו, בת עיני, בקישור: http://www.hebrewbooks.org/1121, וכן מחתימתו כפי שמופיעה בהסכמה לספר "ויעתר יצחק", מאת ר' יצחק סטנוב, קישור: http://www.hebrewbooks.org/23927 – "הק' יש' בער מגזע צבי חו"בק זלאטשוב").
להיות "מגזע צבי", משמעותו להיות מיוחס לר' צבי העלמאן ב"ר חיים מוורמייזא (נראה שקיימים מקרים בודדים שבהם אנשים מפרשים את השיוך של "מגזע צבי" כביטוי שמשמעותו ייחוס לר' צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי", אך למעשה מדובר בפרשנות שגויה של הביטוי "מגזע צבי"). בבדיקה שביצעתי, מצאתי שהאישים שמעידים על עצמם ככאלו שהם "מגזע צבי", הם למעשה צאצאים ישירים (בן-אחר-בן) של ר' צבי העלמאן ב"ר חיים מוורמייזא (כפי שאפשר לראות במקרים שהייחוס מתועד ונגיש לעיון, כדוגמת הייחוס המוכר והידוע של ר' משה מגזע צבי בעל "תפארת למשה").
במקורות שונים, כדוגמת הספר "נזר החיים", מאת ר' נתן אלי' רוט, עמוד תפט (קישור: http://www.hebrewbooks.org/35411) או הספר "מאורות מעולם התורה", מאת ר' יצחק אלפסי, עמוד 742, מוסבר שצאצאיו של ר' צבי העלמאן קראו לעצמם "איש צבי" / "מגזע צבי".
מקור רלוונטי נוסף לעניין, הוא הספר "זכרנו לחיים", מאת ר' דב בר ארמן (נכדו של ר' נתן אלי' עהרמאן מגזע צבי), עמוד לג (קישור: http://www.hebrewbooks.org/3750), שבו המחבר מפרט על ייחוסו של סבו – ר' נתן אלי' עהרמאן, ומביא שהוא היה מיוחס הן לחכם צבי והן לר' צבי העלמאן. על אף הייחוס לשניהם, המחבר מתייחס לביטוי "מגזע צבי" כרלוונטי לייחוס לר' צבי העלמאן.
כמו כן, בספר "שלחן העזר – חלק א'", מאת ר' יצחק צבי ליבוביץ', בעמוד האחרון של הקדמת המחבר (קישור: http://www.hebrewbooks.org/8555), המחבר מציין אישים שמזוהים ככאלו שהם "מגזע צבי", וביניהם ר' ישכר דב בער בעל "בת עיני", ומסביר שמקורם הוא בר' צבי העלמאן.
ב. בספר "ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח", ספר שביעי, מחקרים ומקורות על צפת – ב', מכון בן-צבי, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ"ג, בעמודים שטז-שיז, יש איגרת (האיגרת מיועדת לר' משה מונטיפיורי) שכתבה שרה – אשתו של ר' ישראל העליר. בסיום האיגרת, שרה חותמת: שרה אשת מו"ה ישראל פרץ העליר אשכנזי.
כמו כן, בקובץ התורני של "זכור לאברהם", שנת תשנ"ט, בעריכתו של ר' אביגדור ברגר – הודפסה (בעמוד עב) תשובתו של ר' יעקב ענתבי על פסק של ר' שמואל העליר, רבה של צפת. התשובה ניתנה באלול תקצ"ח. בתשובתו, ר' יעקב ענתבי כותב את שמו של ר' שמואל העליר כ: "ה"ר שמואל העלר אשכנזי".
והרי ידוע – שאחד מילדיו של ר' צבי העלמאן הוא ר' שמואל אשכנזי, וצאצאיו של ר' שמואל אשכנזי הנ"ל נושאים את שם המשפחה אשכנזי.

ולכן, כשמשלבים את הסעיפים הנ"ל, לדעתי – יש יסוד סביר להאמין שר' אברהם פרץ הנ"ל הוא מגזע צבי, וצאצא ישיר של ר' צבי העלמאן.
[3] הספר "עדן ציון: מקומות הקדושים בארץ ישראל", מאת ר' ישעי' הורוויץ, עמוד קיט.
[4] סיפורים שונים על ביקוריו של ר' אברהם פרץ אצל רבו ה"חוזה" מלובלין, אפשר למצוא בספר "כתבי ר' יאשע שו"ב", מאת ר' יוסף שו"ב, עמוד קפז (קישור: http://www.hebrewbooks.org/21079) וכן בספר "קודש הלולים", מאת ר' משה יאיר ויינשטאק, עמוד 125 (קישור: http://www.hebrewbooks.org/43714)
[5] הספר "עדן ציון: מקומות הקדושים בארץ ישראל", מאת ר' ישעי' הורוויץ, עמוד קיט.
[6] הוכחות לכך שר' אברהם פרץ עלה לארץ ישראל מזלאטשוב, בשנת תקע"ז:
א. בסוף הספר "הרב הרופא והמנהיג", מאת ר' אברהם זיידא הלר, בפרק "נספחות", מופיעים צילומים מתוך רשימותיו של ר' שמואל העליר. בעמוד 298 רשום: "ח"י כסלו תרל"ו נפטרה דודתי הצדקת חנה עטיל בת הרב רבי אברהם פרץ מזלאטשוב זצלל"ה".
ב. במפקד מונטיפיורי של שנת 1839 (בטבריה), רשום שר' משה ליב עלה לארץ ישראל מזלאטשוב בשנת תקע"ז (קישור: (http://www.montefiorecensuses.org/scans/11720037.pdf
ג. במפקד מונטיפיורי של שנת 1839 (בצפת), רשום שר' ישראל ברא"פ עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ז (קישור: http://www.montefiorecensuses.org/scans/11720015.pdf)
ד. במפקד מונטיפיורי של שנת 1849 (בטבריה), רשום שר' משה ליב עלה לארץ ישראל מזלאטשוב (קישור:(http://www.montefiorecensuses.org/scans/11760020g.pdf
ה. באיגרת מיוחדת שניתנה למשה מונטיפיורי בשנת 1849 (האיגרת כוללת תשבוחות עבור מלכת אנגליה. על האיגרת חתומים אלו שעלו מאזור רוסיה ופולין וגרים כרגע בצפת), רשום שר' שמואל העליר עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ז.
תמונת האיגרת: https://www.montefioreendowment.org.uk/lcode/images/collections/items/large/02513.jpg
תוכן האיגרת:  https://www.montefioreendowment.org.uk/lcode/pdf/Testimonials/02513.pdf
ו. באיגרת מיוחדת שניתנה למשה מונטיפיורי בשנת 1849 (האיגרת כוללת תשבוחות עבור מלכת אנגליה. על האיגרת חתומים אלו שעלו מאזור רוסיה ופולין וגרים כרגע בצפת), רשום שר' משה ליב עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ז.
תמונת האיגרת: https://www.montefioreendowment.org.uk/lcode/images/collections/items/large/02513.jpg
תוכן האיגרת:  https://www.montefioreendowment.org.uk/lcode/pdf/Testimonials/02513.pdf
ז. במפקד מונטיפיורי של שנת 1855 (בצפת), רשום שר' שמואל העליר עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ז (קישור: http://www.montefiorecensuses.org/scans/11830021.pdf)
[7] הספר "תקיפא דארעא ישראל", מאת ר' זאב וולף, סודר ונערך על ידי ר' מנחם מנדל ויזניצר, מכון נחלת צבי, עמ' צא.
בהקשר זה ראוי להוסיף – שר' אברהם פרץ הנ"ל חתום על איגרת שנשלחה לחו"ל מארץ ישראל בשנת תק"פ, ועליה חתומים ראשי כולל אשכנזים וחסידים – צפת וטבריה (חותמת: "מנהלי עדת ישורין קהל אשכנזים דשני ערים הקדושים צפת וטבריא תובב"א"). ישנם שמונה-עשרה חתומים על האיגרת, וביניהם רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה. אחד מהחתומים על האיגרת הוא "אברהם פרץ מזלאטשוב". תמונה של האיגרת יש בספר "אגרות אוהב ישראל", מאת ר' אברהם יהושע העשיל (מאפטא), מכון "שפתי צדיקים" שנת 1999, עמוד פד.
[8] הספר "תקיפא דארעא ישראל", מאת ר' זאב וולף, סודר ונערך על ידי ר' מנחם מנדל ויזניצר, מכון נחלת צבי, עמ' צא.
[9] בסוף הספר "הרב הרופא והמנהיג", מאת ר' אברהם זיידא הלר, בפרק "נספחות", מופיעים צילומים מתוך רשימותיו של ר' שמואל העליר:
בעמוד 296 רשום: "ד' תשרי: י"פ אבי המנוח ישראל ב"ר אברהם פרץ ז"ל".
בעמוד 299 רשום: "י"ב שבט: י"פ אחי מו"ה משה ליב ז"ל".
* בהתכתבות (שנת תרכ"ט) בין רבי שמואל העליר לבין האדמו"ר רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא, רבי יצחק אייזיק מפאר את רבי אברהם פרץ בתואר "הצדיק הקדוש". להלן ציטוט (החלק הרלוונטי) מתוך תשובתו של רבי יצחק אייזיק מקומרנא, מתוך העלון "עטרת שלום" (עלון שבועי שע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק), כ"ב טבת תשע"ג – שנה ד' גליון ק"נ (קישור: http://www.ohrshalom.net/atertshalom/shmot_3.pdf): "… מוהר"ר שמואל העליר … בן בנו של הצדיק הקדוש מורינו הרב אברהם פרץ זצ"ל".
[10] הספר "הרב הרופא והמנהיג", שכתב ר' אברהם זיידא הלר, עמוד 14. עוד רשום באותו עמוד, שחנה עטיל הייתה אשת ר' חיים איציקל מרומניה. בנם, ר' ישראל, היה רבה של העיר ערלוי.
[11] הוכחות:
א. בחוברת על משפחת ורהפטיג-אמתי שכתב ר' (ישכר) משה אמתי, רשום שר' אלתר פנחס אלעזר (ר' אלתר המוכתר) הוא בנו של ר' אברהם פרץ, ור' אברהם פרץ הוא בנו של ר' פנחס, ור' פנחס הוא בנו של ר' מרדכי וולף (ב"ר פרץ) שהיה בעל תוקע בבית מדרשו של ה"חוזה" מלובלין.
ב. בספר "ששים גבורים", מאת ד"ר יצחק אלפסי, עמוד 226, רשום שר' ברוך יוסף נשא את בת רבי פנחס בן רבי מרדכי זאב בן רבי אברהם פרץ ה"בעל תוקע" של ה"חוזה" מלובלין (הסבא של רבי שמואל הלר מצפת).
ג. בספר "שרגאי: כתב-עת לחקר הציונות הדתית והעליות לארץ ישראל" – כרך ד', מאת יצחק רפאל, בעמוד 203, יש מאמר של ד"ר יצחק אלפסי (שם המאמר: "משפחות חסידיות בארץ מדור אל דור מאז העליות הראשונות"). במאמר רשום שר' ברוך יוסף (בן רבי זלמן ליב) נישא בשנית למרים רייזל בת רבי מרדכי זאב בן רבי אברהם פרץ, תלמידו של ה"חוזה" מלובלין.
ד. שמות שעברו במשפחה:
ר' פנחס (ב"ר מרדכי וולף ב"ר אברהם פרץ) קרא לבנו "אברהם פרץ".
ר' אברהם פרץ (ב"ר פנחס) קרא לבנו הבכור "מרדכי זאב", ולבן נוסף "אלטר פנחס אלעזר".
מרים רייזל (בת ר' פנחס), קראה לבנה הבכור "פנחס".
ר' אלטר פנחס אלעזר (ב"ר אברהם פרץ) קרא לאחד מילדיו "מרדכי זאב".
  • כמו כן, תודה לרבקה אמבון שהסבה את תשומת לבי לקיומו של החיבור הנ"ל בין שני האישים (ר' אברהם פרץ ובנו ר' מרדכי וולף).
[12] ר' מרדכי וולף הנ"ל מופיע כאחד החתומים על איגרת שעוסקת (בין היתר) בתקנות יסוד הכולל האשכנזי בארץ ישראל.
אלו שחתומים על האיגרת הם אנשי כולל וואהלין שבטבריה.
תוכן האיגרת מובא בספר "יסוד המעלה" – חלק שני, מאת ר' אהרן סורסקי, עמודים שא-שב.
  • תודה למיכאל ספראי שהסב את תשומת לבי לקיומה של האיגרת הנ"ל.