ר' אלטיר נולד בערך בשנת[1] 1840 בטילנעשט (Telenesti) שבבסרביה, לר' שלמה זלמן[2] ורייזא. לאחר כשנתיים, נולד אחיו – יעקל. ככל הנראה, זמן קצר לאחר מכן, אביהם – ר' זלמן – עלה לצפת שבארץ ישראל. שם הוא גם נפטר זמן קצר אחרי שעלה – בשנת 1846[3]. בשנת 1851, אלטיר עלה עם אמו ואחיו לצפת שבארץ ישראל. במפקד[4] מונטפיורי של שנת 1866, רשום שר' אלטיר הוא חתנו של ר' חיים שמחה, נשוי לבאבע, ולבנם קוראים אברהם. בנוסף, רשום במפקד שר' אלטיר "מבקש עבודת אדמה". במפקד[5] מונטפיורי של שנת 1875, רשום שר' אלטיר חרח"ש[6] הוא מוכר ירקות. בשלב מאוחר יותר, ר' אלטיר עבד כטוחן (והיה נקרא ר' אלטיר הטוחן)[7]. ר' אלטיר אליהו נפטר בא' טבת תרנ"ה (28.12.1894)[8].
ילדיהם של ר' אלטיר אליהו ובאבע:
- ר' אברהם שלמה (אברהם הטוחן) – ר' אברהם הטוחן נולד בערך בשנת 1860. הוא היה טוחן חיטה, ולכן הכינוי. חנותו הייתה ממוקמת בכיכר הפחמים (קוילן פלאץ)[9]. ר' אברהם התאלמן מאשתו הראשונה[10], ולאחר מכן התחתן בשנית – עם אסתר בת ר' יונה גולדצוויג. בעקבות המצב הכלכלי הקשה שהיה בארץ בתחילת המאה ה- 20, חלק מילדיו של ר' אברהם ירדו מהארץ (בעיקר לאוסטרליה)[11]. ר' אברהם היה ידוע[12] כעושה צדקה וחסד, ועזר רבות למשפחות במצוקה. כמו כן, היה ידוע כצייר חובב, והיה מצייר על קירות בתי כנסת ציורים בהקשרים מקראיים. ר' אברהם נפטר בכו' טבת תרצ"ז (9.1.1937).
ר' אברהם הטוחן: ר' אברהם הטוחן, בנו שלום, ואסתר:
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
המצבה של אסתר (אשת ר' אברהם הטוחן):
המצבה של ר' אברהם הטוחן (ר' אברהם שלמה בערינזאהן[13]):
.
- רחל – רחל נולדה בערך בשנת 1870, ונישאה[14] לר' פנחס מרגליות. בנם היחיד הוא אליהו, שנולד בשנת 1901. פנחס נפטר בדרום-אפריקה בשנת 1911, ורחל, שגרה בצפת באותו הזמן, חיה כאלמנה[15] יחד עם בנה הצעיר – אליהו. כשאליהו גדל, הוא היגר לקנדה והקים שם משפחה. לאחר מספר שנים, גם רחל היגרה לקנדה, ושם היא נפטרה[16] – במאי 1941. אליהו נפטר[17] במרץ 1980.
.
- ר' שלמה זלמן – ר' זלמן נולד בערך בשנת 1873. הוא היה סוחר בשמן[18]. נפטר ממחלת הטיפוס בו' אדר תרע"ו (1916).
המצבה של ר' זלמן:
.
- ר' חיים – ר' חיים נולד בערך בשנת 1880. הוא היה סוחר והייתה לו חנות (מכולת) בצפת[19]. מדי מספר חודשים, חיים היה נוסע לביירות במטרה להביא סחורה לחנות. בגיל 35, באחת מהנסיעות, חיים חלה בטיפוס. הוא נפטר ונקבר בביירות.
תחילת השימוש בשם המשפחה בערינזאהן מיוחס לר' חיים[20]. ככל הנראה – באחת מנסיעותיו של ר' חיים לביירות – הוא אימץ לעצמו את שם המשפחה בערינזאהן[21]. השם בערינזאהן התקבל על דעתם של יתר בני המשפחה והחל מהדור הזה – זה היה שם המשפחה. לאחר מספר שנים, ההיגוי היידישי צרם, והשם עודן לברנזון. אצל חלק מבני המשפחה השם המשיך לצרום, וחלקם שינו לברנסון. כיום – אצל חלק מהצאצאים שם המשפחה הוא ברנזון (Berenzon), אצל חלק הוא ברנסון (Berenson) ואצל חלק הוא ברינסון (Berinson. בעיקר אצל אלו שהיגרו לאוסטרליה.).
[1] במפקדי מונטיפיורי השונים מופיעים שנים שונות.. לכן קשה לדעת בוודאות.
[3] לפי האתר http://www.jewishgen.org/databases/Cemetery
בבית העלמין העתיק בצפת ישנו ר' שלמה זלמן ב"ר אלטיר, שנפטר ביב' ניסן תר"ו (8.4.1846), והגיע מהעיר חוטין (Hotin).
כלומר, ייתכן שמקורו של ר' שלמה זלמן (אביו של ר' אלטיר) היה בעיר חוטין, ובדרך לארץ ישראל ותוך כדי מסע העלייה – הוא עצר בטילנעשט ושם נולדו יעקל ואלטיר,
לאחר מכן, ר' שלמה זלמן עלה לצפת לבדו והשאיר בטילנעשט את אשתו וילדיו (כנראה רצה לעלות ראשון ולפניהם על מנת להסדיר את התנאים), אך נפטר בשנת 1846, ורייזא האלמנה וילדיה עלו לצפת בשנת 1851.
[6] חרח"ש – חתן רבי חיים שמחה
[8] לפי האתר http://www.jewishgen.org/databases/Cemetery
יש בבית העלמין הישן בצפת ר' אליהו ב"ר שלמה זלמן שנפטר בא' טבת תרנ"ה.
כשרואים במפקד מונטיפיורי של שנת 1855 ששם אביו של ר' אלטיר הוא זלמן,
וכשרואים שר' אלטיר אליהו קרא לאחד מילדיו שלמה זלמן,
וכשרואים שר' אברהם הטוחן קרא לבנו שנולד בשנת 1898 בשם אליהו אלתר דוד (וידוע שנהוג אצל האשכנזים שלא לקרוא לילדים על שם ההורים/סבים כל עוד הם בחיים),
לדעתי סביר להניח שרישום הפטירה שייך לר' אלטיר אליהו הנ"ל.
[9] הספר "הווי צפת (בראשית המאה העשרים)" מאת אלימלך ויסבלום, עמוד 80.
[10] ככל הנראה –
גולדה וחיים זלמן נולדו מאשתו הראשונה של ר' אברהם.
אלטיר, אהרן, פריידא, יונה ונחמה נולדו מאשתו השנייה של ר' אברהם – אסתר.
שמואל (שמיל), משה, שלום וחיה – לא יודע.
[11] שלום, משה ואהרן הגיעו לאוסטרליה בשנת 1916 על מנת להתחמק משירות בצבא הטורקי.
יונה ונחמה הגיעו לאוסטרליה בשנת 1925, אבל חזרו לצפת.
גם פרידה היגרה לאוסטרליה (נפטרה יחסית מוקדם. לפני שנת 1937).
רוב הענפים שהיגרו לאוסטרליה – התמקמו בעיקר במלבורן (Melbourne) ופרת' (Perth).
נכדו של ר' אברהם – ג'ו ברינסון – היה חבר פרלמנט באוסטרליה, וכיהן כשר איכות הסביבה.
שמואל (שמיל) היגר לפריז שבצרפת.
חלק מצאצאיה של גולדה היגרו לקנדה ולברזיל.
[12] הספר "סיפורי צפת", מאת מנחם כהן, עמודים 143-145.
[13] חשוב לציין – על המצבה חרוט ומסותת "בערינזאהן" ולא "בערעזאהן". מישהו חידש וצבע בשחור את הכיתוב.. והוא טעה ואיחד את "ינ" ל- "ע". גם בתמונה אחרת של המצבה – ישנה יותר.. שנחשפתי אליה בעבר.. – ראו בבירור "בערינזאהן".
בנוסף – לפי האתר http://www.jewishgen.org/databases/Cemetery (שכולל רישומי קבורה בבית העלמין הישן של צפת), רשום (ברישום הפטירה של ר' אברהם הטוחן הנ"ל) שם המשפחה בערינזאהן.
[15] ספר ברנזון (כרך ראשון) – דן יחיד, עורכים: אהרן ברק וחיים ברנזון, הוצאת נבו, שנת תשנ"ז 1997, עמוד 37.
[18] ספר ברנזון (כרך ראשון) – דן יחיד, עורכים: אהרן ברק וחיים ברנזון, הוצאת נבו, שנת תשנ"ז 1997, עמוד 35.
[19] ספר ברנזון (כרך ראשון) – דן יחיד, עורכים: אהרן ברק וחיים ברנזון, הוצאת נבו, שנת תשנ"ז 1997, עמודים 35 ו- 40.
[20] תודה לשי מרקוס (נכדו של משה. משה הוא בנו של ר' חיים זלמן ברנסון) ולמיכה אמיתי (בנם של יונה וחנה אמיתי. חנה היא בתו של ר' חיים זלמן ברנסון).
[21] לפני ששם המשפחה היה בערינזאהן, אני לא חושב שהיה שם משפחה קבוע בשימוש.
עכשיו דורי 